מפת המבנים המסוכנים של ישראל 2026 — הנתונים הרשמיים, עיר אחר עיר
כמה בניינים בישראל מוגדרים רשמית כ"מבנים מסוכנים"? אילו רשויות בכלל מפרסמות רשימה — ואילו גובות אגרה כדי לגלות? ריכזנו את הנתונים ממקורות הרשויות עצמן. כל מספר עם קישור למקור.
עודכן: אוגוסט 2026 · מבוסס על מסמכי רשויות ופרסומים רשמיים בלבד · ללא הערכות פנימיות
כמה מבנים מסוכנים יש בישראל? נכון לאוגוסט 2026, לפחות כ-3,100 מבנים מוכרזים רשמית כמבנים מסוכנים בשמונה הערים שמפרסמות נתונים: תל אביב-יפו (623), בת ים (654), ראשון לציון (כ-650), ירושלים (כ-600), רמת גן (200+), אשדוד (187), באר שבע (128) וחולון (59). המספר הארצי האמיתי גבוה בהרבה — ערים גדולות כחיפה, פתח תקווה ונתניה אינן מפרסמות רשימות כלל.
למה זה חשוב — ולמי
"מבנה מסוכן" הוא הגדרה משפטית: מהנדס הרשות המקומית קובע שהבניין, או חלק ממנו (מרפסות, חיפוי אבן, בטון מתפורר, מעקות), מהווה סכנה מיידית. מרגע שמוצא צו — נרשמת הערת אזהרה בטאבו על כל הדירות, ערכן צונח, ושום בנק לא יאשר משכנתה לקונה עד שהליקויים יתוקנו. הנתונים למטה מראים שמדובר בתופעה רחבה — וברוב המקרים במבנים מאוכלסים, שאנשים חיים בהם כרגע.
הנתונים עיר אחר עיר
| עיר | מבנים מסוכנים | מפרסמת בפומבי? | נכון ל־ |
|---|---|---|---|
| תל אביב-יפו | 623 (560 מאוכלסים) | ✓ PDF רשמי | 8.2026 |
| ירושלים | ~600 | ✓ דאטה פתוח | 2022 |
| בת ים | 654 + 363 בתביעה (13% מהמבנים) | ✓ מנוע עירוני | 2023 |
| ראשון לציון | ~650 (כולל ~50 מבני פל-קל) | ✓ PDF רשמי | 2024 |
| רמת גן | מעל 200 | ✓ PDF רשמי | 2024 |
| אשדוד | 187 | ✓ PDF רשמי | 12.2025 |
| באר שבע | 128 הוכרזו (מתוך 11,474 מבנים — 1% בלבד) | ✓ מחלקה עירונית | 2015–21 |
| חולון | 59 + 17 מבני פל-קל (76 סה"כ) | ✓ PDF רשמי | 12.2025 |
| חיפה | לא מפורסם | ✗ אגרה למידע | — |
| פתח תקווה | לא מפורסם | ✗ אין רשימה פומבית | — |
| אשקלון | לא מפורסם | ✗ אין רשימה פומבית | — |
| נתניה | לא מפורסם | ✗ אין רשימה פומבית | — |
מקורות: עיריות תל אביב-יפו, ירושלים (דאטה פתוח), בת ים, ראשון לציון, רמת גן, אשדוד, חולון, חיפה ופתח תקווה. קישורים מלאים בתחתית העמוד.
ההקשר הלאומי — למה מספר המבנים המסוכנים גדל
רוב המבנים המסוכנים אינם "מתמוטטים פתאום" — הם מזדקנים. לפי דוח מבקר המדינה (2022), כ-610,000 יחידות דיור בישראל נבנו לפני שנת 1980 — ועלולות שלא לעמוד בתקן העמידות מפני רעידות אדמה. (הערכות משרד הבינוי מדברות על כ-400,000 יח"ד ללא מרחב מוגן שנבנו בין 1980 ל-1992.) בטון שנחשף למים ולמלח לאורך עשורים מאבד מחוזקו, ברזל הזיון מחליד ומתרחב, והחיפוי מתנתק — בדיוק הליקויים שבגינם מוצאים צו מבנה מסוכן. בירושלים, למשל, מספר המבנים המסוכנים גדל מכ-400 בשנת 2012 לכ-600 בשנת 2022.
מה עושים אם הבניין שלכם ברשימה
הסדר הנכון, לפי הנוהל מול הרשויות: (1) חוות דעת מהנדס קונסטרוקטור שממפה את הליקויים; (2) תיקון הליקויים בפועל — שיקום בטון, חיזוק חיפויים ואיטום; (3) אישור מהנדס בכתב שהליקויים טופלו; (4) הגשת האישור לעירייה וביטול הצו. הליך זה מוסבר במלואו במדריך צו מבנה מסוכן — המדריך המלא, ובפירוט תהליך התיקון בעמוד הסרת צו מבנה מסוכן.
כמה יעלה לתקן? מחשבון עלות עבודות גובה אונליין מחזיר טווח מחיר מבוסס-מחירון לשיקום בטון, חיזוק חיפויים ואיטום — לפי נתוני הבניין שלכם, תוך דקה וללא פרטים אישיים.
את שלבי הביצוע — שיקום הבטון, קיבוע החיפויים והאיטום — מבצעת חברת עבודות בגובה מוסמכת בגישת סנפלינג, ללא פיגומים.
לכתבים ולעורכים
הנתונים בעמוד זה חופשיים לשימוש עיתונאי עם ייחוס ל"בסיס — פתרונות בגובה" וקישור לעמוד זה. ריכזנו כאן מקורות רשמיים מפוזרים למקום אחד, כולל ספירה ישירה של הרשימה הרשמית של תל אביב ופילוח לפי שנת פתיחת התיק ומצב אכלוס. לפניות, נתונים נוספים או פילוח לפי עיר: [email protected].
שאלות נפוצות על מבנים מסוכנים בישראל
כמה מבנים מסוכנים יש בישראל?
לפחות כ-3,100 מבנים מוכרזים רשמית כמסוכנים בשמונה הערים שמפרסמות נתונים (נכון לאוגוסט 2026). המספר הארצי גבוה בהרבה, כי ערים גדולות כחיפה, פתח תקווה ונתניה אינן מפרסמות רשימות — ולפי מבקר המדינה, כ-610,000 יח"ד בישראל נבנו לפני 1980 ועלולות שלא לעמוד בתקן רעידות אדמה.
איך בודקים אם בניין מוכרז כמבנה מסוכן?
בודקים ברשימה הרשמית של הרשות המקומית: תל אביב-יפו, אשדוד וחולון מפרסמות רשימת PDF, ירושלים מפרסמת מאגר נתונים פתוח, ובערים שאינן מפרסמות פונים ישירות למחלקת מבנים מסוכנים בעירייה. בנוסף, צו מבנה מסוכן נמסר רשמית לבעלי הנכס עצמם.
מי אחראי לתקן מבנה מסוכן — העירייה או הדיירים?
האחריות לתיקון חלה על בעלי הנכס — בבית משותף על כלל הדיירים, בדרך כלל באמצעות ועד הבית. תפקיד העירייה הוא לאתר, להכריז ולאכוף: היא מוסמכת להוציא צו, לקבוע לוח זמנים לתיקון, ובמקרים חמורים אף לבצע את העבודות בעצמה ולחייב את הבעלים בעלות.
איך מסירים צו מבנה מסוכן?
בארבעה שלבים: חוות דעת מהנדס קונסטרוקטור, ביצוע התיקונים בפועל (שיקום בטון, חיזוק חיפויים ואיטום), אישור מהנדס בכתב שהליקויים טופלו, והגשת האישור לעירייה לביטול הצו. בבניינים גבוהים העבודה מתבצעת לרוב בסנפלינג — ללא פיגומים וללא פינוי דיירים.
מתודולוגיה ומקורות
- נתוני תל אביב-יפו ואשדוד נספרו ישירות מתוך הרשימות הרשמיות (PDF) של מינהלי ההנדסה — תל אביב מהדורת 3.8.2026 (כולל פילוח לפי מצב אכלוס ושנת פתיחה), אשדוד מהדורת 8.12.2025 (187 מבנים), חולון מהדורת 16.12.2025 (59 מבנים מסוכנים + 17 מבני פל-קל).
- נתוני ירושלים מבוססים על מאגר הדאטה הפתוח הרשמי של העירייה; שאר הערים — על פרסומי הרשויות ודיווחי עיתונות המצטטים אותן.
- ההקשר הלאומי מבוסס על הערכות משרד הבינוי והשיכון כפי שפורסמו בעיתונות הכלכלית.
- לא נעשה שימוש בהערכות פנימיות. כל מספר ניתן לאימות בקישור הישיר.
מקורות:
תל אביב-יפו — רשימת מבנים מסוכנים פעילים: tel-aviv.gov.il
ירושלים — מאגר דאטה פתוח, מבנים מסוכנים: odata.org.il
בת ים — מבנים מסוכנים / דיווח mynet: batyam.mynet.co.il
ראשון לציון — רשימת מבנים מסוכנים: rishonlezion.muni.il
רמת גן — מחלקת מבנים מסוכנים: handasa.ramat-gan.muni.il
אשדוד — רשימת מבנים מסוכנים (PDF, 8.12.2025): ashdod.muni.il
חולון — רשימת מבנים מסוכנים (PDF, 16.12.2025): holon.muni.il
חיפה — האגף לפיקוח על הבנייה ומבנים מסוכנים: haifa.muni.il
באר שבע ונתוני ההכרזות הארציים — דוח מבקר המדינה 2022, "טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים": mevaker.gov.il
נתניה — מידע לתושב, מבנים מסוכנים: netanya.muni.il
אשקלון — אתר מידע הנדסי (פיקוח על הבנייה): ashkelon.complot.co.il
הקשר לאומי (משרד הבינוי, כלכליסט): calcalist.co.il
מצטטים את המפה או את הנתונים? קחו את זה מוכן
הנתונים בעמוד זה נאספו ממקורות עירוניים רשמיים ומתעדכנים. ציטוט מותר ומבורך בצירוף קישור למקור: "מפת המבנים המסוכנים של בסיס עבודות בגובה" עם קישור לעמוד הזה. לנתונים גולמיים, גרפיקה מוכנה לפרסום או תגובה מקצועית לכתבה: [email protected]. ואם אתם רוצים לתת לקוראים שלכם ערך אינטראקטיבי — הטמיעו בחינם את מחשבון המחיר לעבודות בגובה.
