מפת המבנים המסוכנים של ישראל 2026 — הנתונים הרשמיים, עיר אחר עיר
כמה בניינים בישראל מוגדרים רשמית כ"מבנים מסוכנים"? אילו רשויות בכלל מפרסמות רשימה — ואילו גובות אגרה כדי לגלות? ריכזנו את הנתונים ממקורות הרשויות עצמן. כל מספר עם קישור למקור.
עודכן: אוגוסט 2026 · מבוסס על מסמכי רשויות ופרסומים רשמיים בלבד · ללא הערכות פנימיות
למה זה חשוב — ולמי
"מבנה מסוכן" הוא הגדרה משפטית: מהנדס הרשות המקומית קובע שהבניין, או חלק ממנו (מרפסות, חיפוי אבן, בטון מתפורר, מעקות), מהווה סכנה מיידית. מרגע שמוצא צו — נרשמת הערת אזהרה בטאבו על כל הדירות, ערכן צונח, ושום בנק לא יאשר משכנתה לקונה עד שהליקויים יתוקנו. הנתונים למטה מראים שמדובר בתופעה רחבה — וברוב המקרים במבנים מאוכלסים, שאנשים חיים בהם כרגע.
הנתונים עיר אחר עיר
| עיר | מבנים מסוכנים | מפרסמת בפומבי? | נכון ל־ |
|---|---|---|---|
| תל אביב-יפו | 623 (560 מאוכלסים) | ✓ PDF רשמי | 8.2026 |
| ירושלים | ~600 | ✓ דאטה פתוח | 2022 |
| בת ים | 654 + 363 בתביעה (13% מהמבנים) | ✓ מנוע עירוני | 2023 |
| רמת גן | מעל 200 | ✓ PDF רשמי | 2024 |
| חולון | עשרות (בעיקר בנייני שנות ה־50–60) | ✓ רשימות מעת לעת | 2023 |
| חיפה | לא מפורסם | ✗ אגרה למידע | — |
מקורות: עיריות תל אביב-יפו, ירושלים (דאטה פתוח), בת ים, רמת גן, חולון וחיפה. קישורים מלאים בתחתית העמוד.
ההקשר הלאומי — למה מספר המבנים המסוכנים גדל
רוב המבנים המסוכנים אינם "מתמוטטים פתאום" — הם מזדקנים. לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון, כ-400,000 יחידות דיור בישראל נבנו בשנים שבהן טרם חל תקן ההתגוננות מרעידות אדמה (ת"י 413) במלואו. בטון שנחשף למים ולמלח לאורך עשורים מאבד מחוזקו, ברזל הזיון מחליד ומתרחב, והחיפוי מתנתק — בדיוק הליקויים שבגינם מוצאים צו מבנה מסוכן. בירושלים, למשל, מספר המבנים המסוכנים גדל מכ-400 בשנת 2012 לכ-600 בשנת 2022.
מה עושים אם הבניין שלכם ברשימה
הסדר הנכון, לפי הנוהל מול הרשויות: (1) חוות דעת מהנדס קונסטרוקטור שממפה את הליקויים; (2) תיקון הליקויים בפועל — שיקום בטון, חיזוק חיפויים ואיטום; (3) אישור מהנדס בכתב שהליקויים טופלו; (4) הגשת האישור לעירייה וביטול הצו. הליך זה מוסבר במלואו במדריך צו מבנה מסוכן — המדריך המלא, ובפירוט תהליך התיקון בעמוד הסרת צו מבנה מסוכן.
לכתבים ולעורכים
הנתונים בעמוד זה חופשיים לשימוש עיתונאי עם ייחוס ל"בסיס — פתרונות בגובה" וקישור לעמוד זה. ריכזנו כאן מקורות רשמיים מפוזרים למקום אחד, כולל ספירה ישירה של הרשימה הרשמית של תל אביב ופילוח לפי שנת פתיחת התיק ומצב אכלוס. לפניות, נתונים נוספים או פילוח לפי עיר: [email protected].
מתודולוגיה ומקורות
- נתוני תל אביב-יפו נספרו ישירות מתוך הרשימה הרשמית של מינהל ההנדסה (PDF), מהדורת 3.8.2026 — ספירת תיקים פעילים ופילוח לפי מצב אכלוס ושנת פתיחה.
- נתוני ירושלים מבוססים על מאגר הדאטה הפתוח הרשמי של העירייה; שאר הערים — על פרסומי הרשויות ודיווחי עיתונות המצטטים אותן.
- ההקשר הלאומי מבוסס על הערכות משרד הבינוי והשיכון כפי שפורסמו בעיתונות הכלכלית.
- לא נעשה שימוש בהערכות פנימיות. כל מספר ניתן לאימות בקישור הישיר.
מקורות:
תל אביב-יפו — רשימת מבנים מסוכנים פעילים: tel-aviv.gov.il
ירושלים — מאגר דאטה פתוח, מבנים מסוכנים: odata.org.il
בת ים — מבנים מסוכנים / דיווח mynet: batyam.mynet.co.il
רמת גן — מחלקת מבנים מסוכנים: handasa.ramat-gan.muni.il
חולון — יחידת מבנים מסוכנים: holon.muni.il
חיפה — האגף לפיקוח על הבנייה ומבנים מסוכנים: haifa.muni.il
הקשר לאומי (משרד הבינוי, כלכליסט): calcalist.co.il
